הפילוג המסוכן: מתי תחרות פוליטית הופכת להדרה ולשיסוי?
בתקופה סוערת זו, אנו עדים לתופעה מטרידה בתקשורת ובעיקר בזירה הפוליטית: תחרות חריפה בין פרשנים ופוליטיקאים בכינוי 'הרעים' של אויביהם. מעבר לביקורת רגילה, ישנה מגמה להקצין את השימוש בתארים שליליים, תוך שימוש בדימויים קיצוניים וטעונים רגשית.
השימוש בכינויים כמו 'צורר', 'עמלק', 'בן שטן' ואף 'נאצי' אינו רק מוגזם, אלא גם מסוכן. הוא מנרמל את השנאה, מעמיק את הפילוג בחברה ומונע דיון ענייני ומכבד. כאשר כל הצדדים עסוקים בהדרה ובשיסוי, קשה למצוא פתרונות לאתגרים הניצבים בפנינו.
הידרדרות זו בשפה הפוליטית מעידה על חוסר יכולת להתמודד עם חילוקי דעות בצורה בוגרת ואחראית. במקום להתמקד בטיעונים ובפתרונות, בוחרים ללכלך ולהשמיץ את היריב. התוצאה היא חברה מפולגת, שבה אמון הדדי הולך ופוחת.
חשוב לזכור שגם לאלה שאנו חלוקים איתם יש זכויות, רגשות ודאגות. התייחסות מבזה ומשפילה לא רק פוגעת בהם, אלא גם פוגעת בנו עצמנו. היא מנציחה מחזורי אלימות מילולית ומונעת אפשרות לפיוס.
הגיע הזמן לעצור את המגמה הזו. עלינו לדרוש מהתקשורת והפוליטיקאים לפעול באחריות ובכבוד, ולעודד דיון ציבורי ענייני ומכבד. רק כך נוכל לבנות חברה חזקה, מגובשת וסובלנית יותר.
השימוש בשפה קיצונית מזיק לכולנו. הוא יוצר אווירה של חשדנות, פחד ושנאה, ומונע מאיתנו להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו בצורה יעילה ואפקטיבית. עלינו לזכור שאנו כולנו חלק מאותה חברה, ושאנו חייבים לדאוג לרווחתה ולשלומם של כולם.
